דיסגרפיה היא שם כולל למגוון קשיים בתהליך רכישת מיומנות הכתיבה.
ניתן להבחין בשלושה אספקטים במיומנות זו:
כתיבה מוטורית
הביצוע המוטורי הכרוך באחיזת עיפרון, הפעלת מתח שרירים מאוזן , לא חזק מדי ולא חלש מדי , על מנת ליצור כתיבה שוטפת , אוטומטית וללא מאמץ מיותר. כשהילד מייצר אחיזת עיפרון קשוחה מדי ותנועתיות מסורבלת מדי, תוצרי הכתיבה שלו לא קריאים , המאמץ הכרוך בכך רב מדי ונוצרת תופעה של הימנעות מכתיבה.
כתיבה פונטית
קשורה ביכולת לתרגם את צלילי הדיבור לסימנים הגרפיים המייצגים אותם. קשיים בעיבוד שמיעתי או בזיכרון חזותי מייצרים שגיאות כתיב רבות ומגוונות הגורמות ללומד להתבייש בתוצריו ולעיתים קרובות להימנע מכתיבה.
כתיבה הבעתית
קשורה ביכולת לתרגם את השפה המדוברת לכללים ולמבנה המיוחד של השפה הכתובה. לעיתים נדמה כי המעבר הזה פשוט ומובן מאליו,
אך מסתבר כי מעבר זה הוא מורכב ולא בהכרח קשור לאיכות השפה המדוברת של הלומד.
בתחום זה נוצרים קשיים באירגון טקסט כתוב, בניסוח וביכולת לבטא את רעיונותיו של הלומד באופן שוטף ומדוייק.
דרכי אבחון
[pt_view id="54088d31a9"]
תכניות לימוד ייחודיות המותאמות לסובלים מדיסגרפיה
[pt_view id="f5362ba353"]