תמצית
סיפורו של עומרי ממחיש את התמודדותו של ילד במהלך כיתה א' עם הקושי בקריאה ובכתיבה וחרדת למידה שנוצרה בעקבות הדיסלקסיה.
כמו כן מתוארת הדרך שבה בחרתי לעזור לעומרי ללמוד קריאה וכתיבה בעזרת שיטת: "רוקדים עם אותיות" והדרך להפחתת חרדת למידה בשיטת ה EMDR.
"האותיות עושות לי צרות"
סיפורו של עומרי, ילד שלמד להתגבר על חרדת למידה וקושי בקריאה
כתבה : חדוה נבון
״האותיות האלה ממש מסוכנות! אני רואה אותן ומיד הן מתהפכות לי לכל הכיוונים, אני לא מצליח לתפוס אותן ולשמור אותן בזיכרון. גם המורה וגם אימא מתעקשות שאני אתרגל ואבצע את המשימות שיש בחוברת האיומה הזו. אני שונא אותה ,את החוברת הזו . אני שונא את האותיות העקומות האלה ועוד יותר את הנקודות הקטנות והמעצבנות שאני לא מצליח להבין למה הן כל כך חשובות לקריאה."
"נמאס לי מכל המשימות הקשות ובעיקר מהכתיבה . אני לא מצליח להחזיק את העיפרון כמו שצריך , האצבעות שלי חלשות ואני לא יכול לכתוב את האותיות המעצבנות והן יוצאות לגמרי עקומות. המורה בכיתה וגם המורה הפרטית אומרות לי להתחיל לכתוב את האות מלמעלה אבל זה לא מצליח לי ואני כותב אותן מלמטה ובכיוון ההפוך למה שצריך."
"מה יהיה איתי? מתי אני אצליח לקרוא ולכתוב כמו כל הילדים? אני מרגיש שככל שאני מתאמץ יותר, זה נהיה בלתי אפשרי ואני חושב שבחיים אני אצליח לדעת לקרוא ולכתוב כמו כולם. כל פעם שאימא רוצה לשבת לעשות איתי את הפעילויות בחוברת, אני רק רוצה לברוח ולעוף מכאן אבל אמא מבקשת יפה ומסבירה שמוכרחים להתאמן כי אם לא, אני לא אדע לקרוא וזה ממש לא טוב. אז כשאנחנו יושבים, הראש שלי מתחיל לחשוב על דברים אחרים : איך אני אלך לטרמפולינה ואקפוץ גבוה גבוה ואשכח מכל האותיות המעצבנות האלה."
ולפעמים אני חושב : " למה שחר אחי, שבכיתה ד' יודע לקרוא מצוין והוא אפילו נהנה מזה ואוהב לקרוא המון ספרים וגם עושה שיעורי בית בצ׳יק צ׳ק וכותב מהר ובכתב יפה ?"
מה יהיה? החוברות והספרים של בית ספר ממש מלחיצים אותי . כמה זמן אני אצטרך להמשיך להתאמן עד שאני אדע לקרוא . אני לא יודע למי להגיד שהקריאה והלימודים בבית ספר ממש מלחיצים ואני לא רוצה ללכת יותר לבית הספר אבל אני יודע שזה בלתי אפשרי אבא ואמא לא יסכימו והאמת שאני מאוד רוצה להיות תלמיד טוב כמו שחר אבל אני לא יודע אם יש סיכוי שזה יקרה
עומרי, ילד יפהפה לקראת סוף כיתה א׳ ולמרות העזרה הרבה שהוא מקבל, הוא לא מצליח לקלוט את האותיות ולשמור אותן בזיכרון. בכל פעם הן נראות לו אחרת. כשהן משנות את הזוית ביחס לשורה הן נראות לו חדשות לגמרי. כמו כן לעומרי קושי דרמטי במוטוריקה של הכתיבה : שרירי האצבעות לא מספיק חזקים וגמישים ולכן אחיזת העיפרון רפויה מדי וישנו קושי בעיצוב האותיות. עומרי משתדל לבצע את המשימות הלימודיות הנדרשות ממנו אך הלחץ, המתח והחרדה שמתעוררים בו לקראת הביצוע ובמהלכה משתקים אותו ויוצרים בו תחושה קשה של חוסר מסוגלות ורצון לברוח מהחוויה המפחידה כל כך.
"רוקדים עם אותיות" – לומדים לקרוא בשמחה
בתהליך העבודה עם עומרי עבדתי איתו בכמה מישורים. האחד לקרב אותו לעולם האותיות והתנועות באמצעות פעילות תנועתית – מוסיקלית בשיטת " רוקדים עם אותיות" . המטרה הייתה להכניס שמחה וקלילות לתהליך הלמידה. ערכנו היכרות עם קבוצות של אותיות תוך כדי חזרה בקצב מלווה בתנועה של שמות האותיות. ההיכרות עם כל אות נעשתה באמצעות כתיבה באצבע בתנועות גדולות שיצרו קירבה תחושתית – רגשית בינו לבין האותיות ויצרו אימון מוחי שבו המוח יוצר מסלולים נוירוניים שמקשרים בין שם האות , צליל האות וצורת האות. מהר מאוד עומרי חש ביטחון גובר והולך ביכולת שלו לקלוט את האותיות ולשמר אותן בזיכרון למרות הזויות השונות והפונטים השונים שבהן הם מוצגים בכל פעם.
הקניית התנועות תוך כדי קישור צליל התנועה לתנועה ביד שימחה את עומרי בכך שהוא קלט את הקשר בין הסימנים הקטנים והמבלבלים לבין הצליל שהם מייצגים. עומרי שמח לתרגל את התנועות בעזרת הסימנים התנועתיים וליצור קשר בין הצליל הבודד של האות לבין הצליל הבודד של התנועה. לתהליך הזה אני קוראת ריקוד האותיות והתנועות
והוא גרם לעומרי לצחוק ולהשתובב עם האותיות.
להיפרד מהפחדים באמצעות ה EMDR
המישור השני שבו עבדתי עם עומרי היה על הפחתת הלחץ, שבו היה נתון בכל פעם שנדרש לעבוד בחוברת העבודה של הכיתה. עומרי הצליח לשתף אותי בתחושות שלו ביחס לחוברת ולמשימות והצעתי לו פטנט שיעזור לו להיות פחות לחוץ כשהוא צריך לעבוד בחוברת.
הסברתי בשפה פשוטה את תהליך העבודה באמצעות ה-EMDR ובקשתי את רשותו להתחיל בתהליך.
עומרי הביע רצון לעבוד ולהרגיש יותר רגוע בזמן פעילות לימודית. התחלנו בתהליך של הרפיה והקשבה לגוף . הקשבנו לתחושות הגופניות שהוא חש כשהוא חושב על פעילויות לימודיות בחוברת ובבית הספר. עומרי חש מתח רב בכפות הידיים , כאב בטן ותחושת חנק בגרון – סימנים קלסיים של חרדת למידה. הזמנתי אותו לתת לתחושות להיות ולהרפות. בהמשך דמיינו את המקום הבטוח, מקום שבו הוא מרגיש נינוח ורגוע והוא הגיע להרפיה עמוקה. בהמשך הזמנתי אותו ליצור סרט מהחוויה הלא נעימה של הלמידה ובזמן הקרנת הסרט ביצענו גירוי דו- צידי למוח.
בהדרגה עומרי חש פחות לחץ סביב ביצוע מטלות לימודיות והסכים להיפגש עם החוברת "המעצבנת" ולבצע פעילויות המסובכות מאוד עבורו. לאט לאט האותיות נעשו מוכרות יותר, הפנמת הפעילות התנועתית של כתיבת האות יצרו אצל עומרי תחושה שצורת כתיבת האות, הקצב של אחת שתיים שלוש מאפשרים לו קירבה אינטימית עם האות ותחושה שהיא נשמרת בזיכרון. בהתחלה עומרי הצליח לזהות את האותיות שהראיתי לו בקלפי האותיות. אחר כך הוא הצליח לשלוף את האות, לראות אותה בדמיון ולכתוב אותה מהזיכרון . העבודה עם עומרי הייתה מרגשת מאוד והשילוב של התערבות תחושתית-מוזיקלית- מוטורית והתערבות רגשית להפחתת הלחץ והחרדה מתהליך הלמידה יצרה בי תחושה של שמחה שאני נותנת מענה מהיר ומדויק לצרכיו של עומרי ומאפשרת לו לרכוש את הקריאה והכתיבה למרות הקושי הדרמטי שמלווה אותו ולמרות חרדת למידה שהיוותה חלק כה משמעותי בחייו הצעירים.