לא כולם מוכרחים ללמוד באוניברסיטה!
לא כולם מוכרחים ללמוד באופן פורמאלי מסודר כדי לממש את מלוא יכולותיהם ולבטא את מגוון כישוריהם.
השונות בפרופיל האינטליגנציה ובסגנונות הלמידה האישיים מאפשרים לכל אחד לבטא את יכולותיו בדרכים אחרות ומגוונות ביותר.
אך נשאלת השאלה מהו המחיר הרגשי של מימוש חלקי או אי מימוש של יכולות אלה כתוצאה מקשיים ועכבות באופן המימוש שלהם על פי הסטנדרטים המקובלים בחברה שלנו.
החברה שלנו והחברה המערבית בכלל שבויה בקונספציה של לימודים פורמאליים מסודרים,שהם המדד הכמעט בלעדי להצלחה חברתית וכלכלית.
בעלי התארים דוקטור ופרופסור נמצאים בראש סולם ההערכה החברתית ובהתאם לכך משתדרגת רמת השכר .
הסטאטוס החברתי בעידן שלנו נקבע על ידי שני מדדים שלעיתים מתנגשים זה בזה : צד ההשכלה וצד ההצלחה הכלכלית שלא תמיד קשורה לרמת ההשכלה.
הורים שואפים לאפשר לילדיהם השכלה פורמאלית גבוהה ,
אלא שלא כולם מסוגלים לעמוד בדרישות ובמדדים הפורמאליים של הלימודים הגבוהים.
מימוש עצמי
מימוש עצמי הוא צורך בסיסי, ראשוני ובלתי מתפשר המאפיין כל אדם באשר הוא .
זו הדרך שבה האדם מגבש לעצמו דימוי עצמי חיובי ובונה את הערך העצמי שלו כאדם המסוגל לתרום לעצמו ולחברה הסובבת אותו.
הצורך להביא לידי ביטוי את מגוון היכולות והחוזקות שלו תוך כדי התגברות על קשיים וחולשות הוא צורך חזק ובלתי מתפשר.
אדם שואף לפתח ולגבש את כישרונותיו ויכולותיו הייחודיים כדי להשתמש בהם ככלי לנתינה לעצמו ולאחרים.
המוזיקאי המוכשר משקיע שנים רבות בלימוד ובאימון לפיתוח כישרונותיו ולהביאן לרמת מצוינות כדי להופיע ולהעניק אותן לחברה ולעצמו.
הצורך בלמידה ובפיתוח היכולות המיוחדות לכל אדם הוא צורך חשוב לא פחות מהצורך בתנאים פיזיים ובתנאים נפשיים טובים, כי הוא הצורך שמניע את האדם לפעילות ולהמשך ההתפתחות ומשתלב היטב עם הצורך לתפוס סטאטוס חברתי גבוה.
עד לפני כ-200 שנה הסטאטוס החברתי היה קבוע ונקבע ע"י ההשתייכות המשפחתית ולכישורים האישיים הייתה השפעה קטנה מאד.
ההערצה גוברת לאנשים שהשיגו את הונם במו ידיהם ולכישרונם.
הביקורת בעלת ערך כאשר היא מאפשרת פעולה, המשך השקעת מאמצים בלימוד ויצירה. אך בדרך כלל היא הרסנית בכך שהיא משתקת ובולמת את כוחות היצירה והלמידה ומאבנת בדיוק באותו מקום שעליו ספג ביקורת.
